ראיון

׳מכאן ואילך׳ מחשיב מחדש את הדיאספורה מבחינה זמנית — לא רק פיזור גאוגרפי אלא גם אי־רציפות כרונולוגית. דיאספורה כרוכה באי־רציפות ובפערים. מדינות טריטוריאליות שומרות על רציפות גאוגרפית; דיאספורה מוגדרת על ידי פערים מרחביים — ׳בלי פער, אין שרשרת׳. היגיון דומה חל גם על הזמן.

כתב העת ממסגר במפורש את העברית כ׳ספרות מינורית׳ ו׳שפת מיעוט׳ — ודוחה מניפסטים או אסטרטגיות שחרור שבדרך כלל הופכים למכשירי דיכוי. פרסום תחת חסות מוסדות יידיש מחזק את המחויבות הזו נגד שיקום העברית כאקט פרפורמטיבי רב עצמה.